מלא/י פרטים:
          

גמילה מתרופות דיכאון, חרדה ותרופות הרגעה
מאת: אילן סלומון, רוקח

לתשומת ליבך, כל האמור בעלון/מאמר זה הוא לצרכי מידע בלבד.
אין לראות במידע זה משום ייעוץ רפואי או המלצה להפסיק ליטול תרופות.
לפני כל עשיית מעשה ו/או החלטה בנושא של גמילה חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל.


לא משנה אם מדובר בציפרלקס, רסיטל, ויפקס, סרוקסט או סימבלטה, קלונקס, לוריבן או קסנקס, צריך לזכור שגמילה מתרופות דיכאון, חרדה או הרגעה קשה הרבה יותר לאחר שימוש ממושך.

מדוע להיגמל מתרופות?
א. תרופות פסיכיאטריות יוצרות לעיתים השפעות שלא יאומנו, אולם הן לא מרפאות דבר. הן נוטלות מהאדם את התחושות והרגשות שלו ומשנות את אישיותו. לאורך זמן הן יוצרות תלות, החמרה ובעיות בריאותיות ונפשיות, שלא היו קיימות קודם לכן.
ב. ריכוזים שונים של אותה תרופה פסיכיאטרית יוצרים לעיתים השפעות הפוכות על המטופל. ריכוז התרופה בדם עולה לאחר ספיגתה ואחר כך יורד עקב הפרשתה על ידי הכליות ופירוקה על ידי הכבד. לכן אין מה להיות מופתעים אם תרופות אלה בדיוק כמו סמי רחוב, גורמים לעיתים להשפעות הפוכות לחלוטין ממה שציפינו לקבל: תרופות נגד דיכאון גורמות גם למחשבות אובדניות ולאלימות, ריטלין עלול דווקא לפגום ביכולת הנהיגה, תרופות הרגעה בהחלט גורמות ברגעים מסויימים לאי שקט קיצוני ותוקפנות, וכדורי שינה הם מתכון כמעט בטוח לחוסר שינה.
ג.סמים פסיכיאטריים בהחלט אינם הדרך היחידה ובודאי שאינם דרך בריאה לטפל בבעיות נפשיות.

הזכות להיגמל מתרופות
לפחות במועד כתיבת המאמר, על פי חוק זכויות החולה כל אדם צריך לתת הסכמתו לטיפול המוצע לו, לאחר שקיבל מידע סביר לגבי ההשפעות והסיכונים הכרוכים בו. ברור אם כך, שמי שהחליט לבחור בטיפול, זכאי גם להפסיקו, בכל נקודה שבה הוא נוכח, כי הטיפול אינו יעיל, מזיק או מסוכן. באשפוז פסיכיאטרי קיימת נקודה שבה האדם חותם כי הוא מסכים לאשפוז, אולם כאשר הוא משנה את דעתו קיים הסיכון שהפסיכיאטר המטפל יהפוך את האשפוז מרצון לאשפוז כפוי. באופן דומה, במיוחד אנשים הנוטלים תרופות אנטי פסיכוטיות מצויים תחת הסיכון שבו הפסקת התרופות ללא תיאום עם הפסיכיאטר שלהם תביא אותו להוציא נגדם צו לטיפול כפוי. משום כך כדאי ורצוי לבדוק אם הפסיכיאטר מוכן לאפשרות הזו, לפני שמודיעים לו באופן חד צדדי על החלטתכם.

גיהינום: התחושות הקשות חוזרות בתוספת של תופעות גמילה
בתרופות לדיכאון למשל, חזרתן של התחושות הקשות והסבל יכולה להתרחש אף חצי שנה ושנה לאחר הפסקת הטיפול התרופתי, במיוחד אם המינון היה גבוה, או שהנטילה הייתה ממושכת. כפי הנראה הסיבה לכך היא, שחומרים אלה נוטים להצטבר בגוף ולצאת מתאי השומן במשך חודשים ארוכים. מניסיוני, הפסקה של ריטלין אצל ילדים מביאה אף היא לעתים לחודשים ארוכים של נסיגה במצבם, לפני שהם חוזרים לעצמם במידת מה.

החלפת תרופה אחת באחרת איננה גמילה
כדי לגמול אנשים מהרואין מספקים להם "תחליפי סם" כגון: מתאדון (אדולן) או סובוטקס. שניהם שייכים לאותה משפחה כימית כמו ההרואין. לצערנו העובדה שייצרו אותם בחברת תרופות מספיקה כדי להתיר את השימוש בהם. התוצאה: האדם הופך למכור לתחליפי הסם, ומתייצב מדי יום בתחנת החלוקה כדי לקבל את המנה היומית שלו. חברות התרופות פשוט מספקות לאנשים אלה סמים לכל החיים. ומאין מגיעים סכומי עתק אלה לחברות התרופות? מתקציב משרד הבריאות, כלומר, מכיסו של משלם המיסים. זוהי איננה גמילה.

עצות לגמילה מתרופות, איך להפחית?
(חלק מהעצות נלקחו מספרו של ד"ר פיטר ברגין: "התרופה שלך היא הבעיה שלך")
 
  1. היגמל בסביבה נעימה, בטוחה ולא מטרידה.
  2. התכונן לתקופה ממושכת.
  3. הפחת בהדרגה. על פי ד"ר ברגין עדיף להוריד 10% בשבוע לכל היותר. ניתן לגרד את הכדור או להפחית חלק מהכמות בקפסולה. אם אתה מקבל זריקות בקש לעבור לכדורים, כדי שתוכל לעשות זאת.
  4. הפחת תרופה אחת בכל פעם.
  5. אם נתקלת בקושי, הישאר על המינון הקיים כמה שנדרש, גם אם זה נמשך חודשים.
  6. דאג לתזונה מזינה במיוחד. הקפד לצרוך מספיק חלבונים, אשר תומכים בפירוק רעלים על ידי הכבד, ומסייעים להסדרת התהליכים הביוכימיים בגוף וכך מסייעים לגמילה מהתרופות.
  7. טול ויטמינים ומינרלים מתאימים. הם מפחיתים את ההשפעות העצביות של הגמילה. אוכל לעזור לך מאד בנושא הזה.
  8. הקפד על שינה רבה בתקופה זו. ישנם מינרלים שיכולים לסייע בכך.
  9. הישאר בסביבת חברים תומכים, או לפחות היעזר ב"חבר טלפוני" זמין.
  10. הפחת מגע עם אנשים שהשפעתם עליך אינה טובה. הימנע מלצפות במהדורות חדשות או לקרוא עיתוני חדשות.
  11. היה עסוק! עדיף להיות עסוק במשרה שיש בה אחריות. זה מסיח את תשומת הלב מהקשיים בשעות היום, ומעייף מספיק כדי "ליפול" למיטה ולהצליח לישון. זה טוב תמיד, אך במיוחד במהלך גמילה מתרופות.
  12. צא להליכה רגלית מדי יום, עדיף מוקדם בוקר, למשך שעה לפחות. כך תהיה פחות שקוע בעצמך ובסבל הגמילה במשך שארית היום.
  13. שתה הרבה מים כדי לעזור לכליות להיפטר מחומרים, שיכולים להסתנן החוצה דרכן.
  14. צרוך יותר מלח, זה מסדיר את ההזעה. הזיעה מוציאה מן הגוף גם שאריות של תרופות וכימיקלים אחרים.
  15. צרוך שמנים כמו שמן פשתן, חמניות, חריע, זיפן או אומגה 3. השמנים מחליפים בהדרגה את השמנים הקיימים בגוף ומזרזים בכך את יציאת התרופות האגורות בהם ואת הגמילה מהן.
  16. טול צמחים כגון גדילן ושן ארי אשר מסייעים לאנזימי הכבד לפרק חומרים ולאפשר יציאתם מהגוף דרך נוזל המרה וכך מסייעים לגמילה מתרופות.

לא משנה אם מדובר בציפרלקס, רסיטל, ויפקס, סרוקסט או סימבלטה, קלונקס לוריבן או קסנקס, צריך לזכור שגמילה מתרופות לחרדה, דיכאון או הרגעה קשה בהרבה לאחר שימוש ממושך.
מנסיוני, כפי שלוקח זמן מרגע שמרגישים את ההשפעה של תרופות אלה, גם אם מפסיקים אותן לגמרי, לוקח לעיתים זמן עד שמרגישים בחסרונן. גם אם מרגישים שהגמילה מהתרופה הצליחה, אסור להיכנס לשאננות. מסתבר, שככל שמשך הנטילה היה ארוך יותר, ייתכן זמן רב יותר לפני שהגוף ייכנס שוב לסחרור, ואני מדבר גם על חודשים או שנים. לכן השמירה על העקרונות הבסיסיים שלעיל צריכה להיות קפדנית וממושכת. יש לזכור גם כי לאחר הגמילה חשוב מאד להימנע ככל האפשר מאלכוהול וסמים כלשהם (גם משככי כאבים) כי אלה יכולים להעיר שוב את הקשיים באופן גורף.

בהצלחה!!!

 

אילן סלומון | טיפול טבעי לנפש, לפני שנוטלים תרופות | 054-5481939 | ilansalom@gmail.com








 
לייבסיטי - בניית אתרים