אלטרנטיבה מומלצת ל-CBT ('טיפול קוגניטיבי התנהגותי') 
אילן סלומון, מטפל

לאחרונה הפך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, CBT ,Cognitive behavioral Therapy, לגישה הנפוצה ביותר בטיפול נפשי פסיכולוגי, במיוחד במקרים של חרדות ודיכאון. האם הפופולריות של ה-CBT מוצדקת? והאם קיימת אלטרנטיבה שעדיפה על CBT?

התבוננות בחיים מראה שהאדם סופג בחייו חבלות נפשיות (וגם גופניות) אשר מצטברות, מכבידות עליו, ומפחיתות בהדרגה את כוח החיים והשמחה שלו. עומס נפשי מצטבר יכול גם להכביד על הגוף, ולגרום למיחושים שונים, כאבים לא מוסברים ומחלות גופניות.

מיהו "אדם חולני"? זהו אדם שספג "חבלות" רבות בחייו.
מיהו אדם ש"השתגע"? זהו אדם שספג בבת אחת או במצטבר יותר טראומות ממה שהיה ביכולתו לשאת.


חסידי הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ( CBT (Cognitive behavioural Therapy מניחים שלא ניתן ממש להשתחרר מהנטל המצטבר הזה של חבלות נפשיות, אלא שצריך לשנות את החשיבה לגביהם ולגבי החיים בכלל. הם מניחים שצריך להשלים עם העבר, כי אי אפשר לשנותו, ושצריך להתרכז בהווה ובעתיד. כך יוצא שב- CBT לא שמים דגש רב מדי על מציאת מקור הבעיות (בעבר), ומבחינה זו אפשר להגדירו כטיפול נפשי לא שלם. במקום זאת מסתפקים ב-CBT במתן כלים לשינוי דפוסי החשיבה לחיובית, עובדים על שינוי הרגלים, "מבינים" את הקשיים ו"לומדים לחיות איתם".

אולם הניסיון מראה כי בסופו של דבר אין תחליף לשחרור אמיתי ומלא של המטען הרגשי שמצוי בחבלות רגשיות מהעבר אם רוצים להיפטר ממתח נפשי, חרדות, דיכאון ומיחושים וכאבים גופניים. מסתבר שככל שמשחררים מטען מיותר מחבלות שכאלה, האדם מרגיש רגוע יותר ושמח יותר. מסתבר גם, שכאשר האדם משתחרר מהעבר המכאיב שלו, החשיבה שלו ממילא הופכת חיובית יותר ללא מאמץ, וכמובן שהוא מצליח פתאום לשנות הרגלים של שנים בין רגע בכח החלטתו בלבד.

מהי, אם כן, האלטרנטיבה לטיפול פסיכולוגי נפשי מסוג CBT?
לאחר ראיון יסודי עם האדם, אנו מרכיבים ביחד רשימה עם כל המאורעות המשמעותיים בחייו שהשפיעו עליו לרעה.
אנחנו ניגשים למאורעות הללו מהקל אל הכבד. 

באמצעות דרך הקשבה ייחודית אנו פורקים את כל המטען הרגשי המכביד שאגור בכל אחד מהם.
המטען הזה משתחרר בשלוש צורות: 1. פיהוקים. 2. דמעות 3. צחוק.

כל פריקת מטען שכזו במהלך תיאור המאורע ממשיכה עד שהפיהוקים, הבכי או הצחוק הסתיימו והאדם מדווח שהשיג הקלה.
עם כל הקלה, שמתרחשת, נוצר שיפור ברמת השימחה והשלווה של האדם, וכאבים שונים, שסבל מהם, נעלמים.

כדי שמטען רגשי יוכל להשתחרר, המטופל חייב להרגיש מאד בטוח, ולדעת, שהאדם המקשיב לא יפריע לו, בשעה שהוא מעז לפתוח את "תיבת הפנדורה" שלו, שמכילה רגעים שבכלל לא נעים להיזכר בהם.
ואם זה נעשה כראוי - ההישגים מרהיבים ממש!

הפחתת עומס היומיום תחילה

כאשר האדם נתון ללחצים יומיומיים, הכרחי להפחית אותם תחילה.
לדוגמא: אם לאדם קשיים כלכליים, מריבות במקום העבודה, הוא מגזים בשתיית אלכוהול או עסוק בלהסתיר עניינים מבת זוגו, עניינים אלה צריכים להיות מטופלים במידה מסויימת לפני שניתן להקל ביעילות על אירועי העבר. זה נעשה במסגרת תכנית הכנה קצרה.

"תזונה לנפש" תומכת בטיפול נפשי
אינספור מחקרים מראים שעומס נפשי יוצר חוסרים תזונתיים ספציפיים (ראה: "תזונה לנפש"), במיוחד כאלה הקשורים לייצור מוליכים עצביים במוח.
ידוע גם שחוסרים בויטמינים ומינרלים יכולים להוביל לשורה של מחלות נפשיות ועצביות.
הזנת המוח בחלבונים, ויטמינים ומינרלים מתאימים יכולה לייצב את האדם מאד, וכך לסייע לכל עבודה נפשית להשיג תוצאות טובות יותר. כמובן שזה עדיף על פני נטילה של תרופות נגד דיכאון או חרדה במהלך טיפול פסיכולוגי נפשי מסוג CBT או אחר.

מדוע נדרשת אלטרנטיבה לטיפול הנפשי הפסיכולוגי ול-CBT ?
הפסיכולוגיה, למרות שהיא מחשיבה עצמה ל"מדע", התפצלה לגישות שונות, וכשלה מלמצוא טיפול פסיכולוגי נפשי סטנדרטי שיוכל לספק תוצאות עקביות כפי שקיים בתחומי מדע אחרים. פסיכולוגים רבים כיום מערבבים גישות טיפוליות כאוות נפשם:

1. ממליצים בעצמם ליטול תרופות נגד דיכאון במקביל לפגישות הטיפול. טיפול פסיכולוגי נפשי תחת השפעת סמים עלול לשתול אצל המטופל את רעיונותיו של המטפל ללא סינון בדומה במקצת למה שקורה בהיפנוזה. אין זה מקרה שתרופות לשינה נקראות באנגלית "תרופות היפנוטיות".
2. מייאשים את המטופל כאשר הם טוענים ש"קשיים נפשיים הם גנטיים", כאילו שמדובר בגזירת גורל שאינו יכול לשנות.
3. נותנים "עצות" למטופל או "מנתחים" אותו, במקום להביא אותו להתבונן ולגלות את התשובות שנכונות עבורו.
4. מפסיקים אותו "באמצע", בעודו שקוע בנושא לא גמור, כיון שזמן הפגישה תם. זה גורם לו לחשוש בפעם הבאה להיכנס לדברים הכואבים באמת, וכך חוסם את יכולתו להגיע ולשחרר את מה שבאמת צריך לשחרר.
5. לא מבינים שדרך ניהול החיים שלו משפיעה על מצבו, ולכן לא מתערבים כדי לשנותה: אם הוא בוגד בבת זוגו, גונב מהבוס או מעשן סמים הם לרוב לא מקשרים זאת למצבו, אלא נוקטים בגישה ליברלית של "תעשה מה שעושה לך טוב".
6. גוררים את הטיפול על פני שנים.
7. לרוב לא מחפשים את המקור המוקדם ביותר שהתחיל את הקשיים, ולכן רק מציפים עוד ועוד רגעים מאוחרים יותר מבלי להשיג הקלה. ההצפה הרגשית גורמת לו צורך כפייתי לדבר על הקשיים, להיות תלוי במטפל כאילו היה קרש הצלה, ובאופן כללי להיות עסוק יתר על המידה במה שהוא מרגיש. כאשר לא ניתן כבר לעבוד איתו הם מפנים אותו לפסיכיאטר כדי ליטול תרופות.

8. ממליצים למטופל לבחור ב-"טיפול קוגניטיבי התנהגותי" CBT , שהנחת היסוד שבו היא שאי אפשר להיפטר ממשקעי העבר, אלא רק ללמוד לחיות איתם. כך גורמים לו להתבסס על הנחת עבודה שגויה ובעיקר מייאשת.

9. הפסיכולוגיה בכללה, CBT והגישה ההתנהגותית בפרט מבוססים על ההנחה שאנשים ניתנים לאילוף כמו בעלי חיים. נראה שעזרה נפשית צריכה לראות באדם הרבה יותר מאשר בעל חיים המנוהל על ידי דחפים אוטומטיים של גירוי-תגובה, אלא יישות חושבת ומודעת לעצמה, שכאשר מצבה טוב יש לה שאיפות טובות כלפי עצמה וכלפי אחרים.

אולם פסיכולוג שראוי להערכה הוא זה המתעקש לעשות הכל לפני שייתן למטופל להגיע לפסיכיאטר ולתרופות שלו. הפסיכיאטר כמובן שלא מעודד את המטופל להתבונן בעברו.
הפסיכיאטר עושה הכל כדי שהמטופל לא ירגיש שום סבל, לא יחווה שום אי נוחות. הוא ממליץ למטופליו על קיצור דרך מסוכן להפליא: סמים. באמצעות תרופות פסיכיאטריות הוא גורם להם לא להרגיש, לא לדעת, לא להבין. התרופות הן למעשה וילון מפריד בין המטופל לבין הסבל והכאב, אבל גם בינו לבין החיים. הפסיכיאטר מרדים את המודעות, לא פותר את הבעיות האמיתיות, וחוסם את התיקוה לפתור אותן בעתיד, כיון שכאשר מנסים להפסיק את התרופות מקבלים כאב שטני שמגיע היישר מהגהינום. לפי השקפתי, קלות היתר במתן תרופות נגד דיכאון במקביל לטיפול נפשי פסיכולוגי מסוג CBT או אחר הינה מעשה חמור במונחים הומניסטיים וטיפוליים.
אני שמח לעזור לאנשים להיפטר מהקשיים שלהם.


מה הגורם למתח שלך?

אילן סלומון
יועץ, מטפל ורוקח,
054-5481939