"נפגעי חרדה" הם אנשים שעברו טראומה, במיוחד בשעת חירום. ה"טיפול הרפואי" שמציעים להם הוא תרופות הרגעה או סמים ממשפחת הפרוזק והציפרלקס, שכאשר מתחילים ליטול אותן, הופכים לצרכני קבע על בסיס יומיומי, לעיתים לכל החיים. שיטת טיפול עדיפה בעיני היא לתת פתרונות חלופיים שונים בטווח המיידי כדי שכאשר האדם יתייצב, ניתן יהיה לעזור לו להשתחרר ממטען הטראומה באמצעות דיבור, ולהחזיר לו את עצמו.
רוב האנשים חווים מצבי מתח וחרדה בתקופות כאלה בגלל חוסר היכולת לעשות משהו בקשר למצב. הם נמצאים ב"כוננות ספיגה". לא יודעים מתי יגיע המטח הבא ולא יכולים להגן על בני משפחה שנמצאים בחזית. עבורם הכנתי כמה עצות פשוטות שגם מועילות אם מקפידים לבצע אותן.
הימנעו ככל האפשר מלהקשיב, לקרוא או לצפות בחדשות!
מסתבר שכאשר אדם שומע בשורות רעות, או רואה מחזות קשים הוא חווה מחדש רגעים קודמים של אימה וחרדה מעברו. הקשבה למידע מאיים או צפייה במראות קשים מציפה רגעים קודמים אלה, וכך מגבירה את החרדה.
מהדורות החדשות מעבירות הרבה מידע מדאיג באופן מרוכז, וכך יוצרות רושם מוגזם ש 'הכול שחור' . זוהי עובדה שבפועל, מספר הנפגעים נמוך בהשוואה למאות האלפים אשר מצויים תחת האיום, ולכן הסיכוי להיפגע נמוך בהרבה ממה שזה נראה. הדאגה מעוררת צורך להתחבר לכלי התקשורת, ולכן התרחקות מהתמונות והדיבורים דורשת משמעת עצמית. כדאי שלא להאזין לערוצים שיש בה מבזקים או דיווחים שוטפים מהשטח. עדיף לסגור את הרדיו בעבודה וגם בבית, ולהתעדכן במתרחש רק מאנשים אחרים. לא לצפות בטקסי הלוויה, לא לצפות בפרשנים המנתחים את המצב, לא להאזין למהדורות החדשות עצמן. עדיף להשאיר תחנות המשדרות מוסיקה ללא מבזקים.
היו עסוקים!
תשומת הלב שלכם לא תהיה מקובעת על עניינים מדאיגים ברגע שתהיו עסוקים בעניינים אחרים. זה יספק לכם גם נושאי שיחה אחרים, נעימים יותר. נצלו את עודף הזמן הפנוי ובצעו משימות שתמיד רציתם לעשות אך לא מצאתם זמן עבורם.
צאו לסיבוב רגלי כאשר זה מתאפשר!
אם קיים איום בסביבה אל תתרחקו מהמרחבים המוגנים, אולם הליכה בחוץ מוציאה את תשומת הלב שלנו לעבר הסביבה, ומפסיקה את ההסתכלות פנימה והחיטוט בדאגות ובקשיים. עשו הליכה נינוחה, והסתכלו על חפצים סביבכם עד שתגיעו לתחושת הקלה. זה מפתיע לגלות כמה הקלה ניתן להשיג מהליכה והסתכלות על הסביבה אם היא נעשית כהלכה.
שימרו על תקשורת שוטפת עם אנשים רגועים ושמחים!
זה שומר על מצב רוח יציב. אם אינם בסביבה, התקשרו אליהם ושוחחו איתם בתדירות גבוהה מהרגיל. קחו מרחק ביטחון מאנשים שנוטים להפיץ חדשות רעות ומבהילות באופן עקבי.
הקפידו לאכול הרבה חלבונים!
כגון ביצים, מוצרי חלב, עוף, בשר ודגים וחלבונים מן הצומח כמו קטניות (שעועית, עדשים, אפונה, חומוס ומוצרי סויה) דגנים (במיוחד גריסי פנינה, תירס וקינואה), זרעים( כמו פשתן, שומשום וחמניות) אגוזים ושקדים. החלבונים מייצבים מאד את מערכת העצבים.
הפחיתו את השימוש בסוכר ומשקאות ממותקים:
זינוקים פתאומיים בצריכת סוכר מביאים לשינויים קיצוניים ברמות ההורמון אינסולין ולניצול גבוה מהרגיל של ויטמינים ומינרלים שעלול לגרום לחוסרים, שמערערים את יציבותה של מערכת העצבים.
טלו באופן קבוע ויטמין סי וויטמין בי- קומפלקס ואומגה 3.
אלה, במינונים גבוהים מהרגיל, בשילוב עם החלבונים, ישפרו את היכולת שלכם לעמוד בלחצים.
היעזרו בתכשירים טבעיים המכילים סידן ומגנזיום כדי להירגע! אלה מינרלים שהגוף מכיר, ושאינם גורמים לתלות.
השתדלו לא ליטול תכשירים המכילים צמח בשם ולריאנה לאורך זמן! כיון שהוא עלול בעצמו לגרום לתלות ולהחמיר את החרדה לאחר שתפסיקו.
העצות הללו לא מחליפות התייעצות עם רופא המשפחה, אולם יש סיכוי גבוה שהרופא שלכם לא ידגיש מספיק את העצות הללו ובמקום זאת ימהר לרשום לכם תרופת הרגעה או תרופה נוגדת חרדה שעם הזמן אתם עשויים לגלות שתתקשו להפסיק את נטילתה.
